The Cracks

Following 'Streubesitz' by Paul Callen

הסדקים

בעקבות 'קנין קש' מאת פאול צאלן

Evening after evening

the messages, withdrawn from

the thoughts, drift in,

king-hard, night-hard,

into the hands of the grievance-

reeves:

from the break

of their life-

lines

the answer steps suondless:

the one eternal

drop of

gold.

ערב-ערב מרחפות ובאות

הבשורות

שהפקו ממחשבות,

קשות-כמלך, קשות-כלילה,

לידי פקחי

הקינה:

מן הסדק

בקו

חייהם

התשובה עולה חרש:

טיפת הזהב

האחת

הנצחית.

סדקים ראשונים
אוביקטים ודימויים שהתאספו התרבו, והניעו את הפרוייקט

פרויקט הסדקים החל אצלי לפני מספר שנים, כשנפשי נקשרה בשיר קנין קש לפאול צאלן. מתוך הטכסט החלו מופיעים תכשיטים וטכניקה ייחודית של שכבות והתכה.

לאחר מות אבי העיסוק בטכסט התחזק, והופיע ייצוג גראפי לשיר שהפך ביחד עם מספר לקעקוע שעשיתי לזכרו.

ככל שחלף הזמן והשיר לא הרפה מאחיזתו, החלטתי להפוך אותו לפרויקט, להרחיב אותו, ולהביא אותו לידי מימוש.

בדצמבר 2017 יצרתי קשר עם טל פרנקל אלרואי למטרה זו.

זה תיעוד התהליך, וימים יגידו….

מטרות הפרויקט:
1. ייצוג הסדקים בתכשיטים.

2. בחינת הקשר בין הסיפור לאוביקט.

3. הצגת הפרויקט.

מפגש ראשון 8.11.2017

 

בפגישה זו החלטנו לצאת לדרך משותפת.

והמשימה הראשונה שטל הציבה לי היא לכתוב שירי הייקו בנושא סדקים, כדי להביט בנושא מזויות חדשות.

מחשבות והתבוננות

סדק הוא מצב הווה המסמל ומייצג תהליכים הפוכים.

סדק לפני פריצה | סדר לפני קריסה

סדק כזכר לפציעה

סדק נפתח | סדק נסגר

סדק נפער לקראת גילוי - סדק נסגר לקראת כיסוי

סדק כמסמן התפוררות - סדק מסמן את הזמן החולף, מיצג את אותות הזמן.

סדקים הם מצבי ביניים בין מוות ללידה , בין התפוררות להתחדשות.

 

סדק הוא מרווח לא מתוכנן

סדק הוא תןצאה של שינוי

סדק מסמל, מסמן שינוי - מעבר.

קוד סודי, מפה

עלומה מעוררת

תקווה או אימה

קווים נמתחים

קשוחים צפופים דוחקים

מרפים מאפשרים

היה מעשה

כל שנותר ממנו

קווים אקראיים

איחוי או שבר

התפרקות או התחדשות

הזמן, השקט ש…

מיתוך הרצף 

נרמז מופיע נוכח

ממשיך ונעלם

הסדק נפער

 זו ציפיה? זו פרידה?

כך או כך פיתוי

(הייקו - שלוש שורות - 17 הברות - 5, 7, 5 )

מפגש שני 8.11.2017

סדק

זמן , מרחב, אילוץ

איפה אני מאלץ | יוצר סדק

למה אני יוצר סדק?

 

העל ביתי - Unheimliche Heimat - און היימליש - בית שהוא לא בית.

 

מציצנות, משיכה, דחיה

קבלה ודחיה | אין ממנו ויש ממנו

 

איך לאתגר את התהליך?

 

אפשרויות פעולה:

 

✱ לפרש בחומר את השורות שהרכבתי ללא מודעות ממספר שירים של צאלן - 

" המילה ילודת השתיקה

היא מעידה עליו, המוטל שם

בין זהב לנשייה "

 

✱ על האפשרות שסדק נושא ערכים של גאולה, שחרור, ריפוי, צמיחה.

 

✱ לבחון סדקים.

 

המילה ילודת השתיקה

היא מעידה עליו, המוטל שם

בין זהב לנשיה

דממה, אלם היא שפת היגון, האושר, החרדה והיראה.

" אך אל אלוהים דומיה נפשי "

השפה לשון המישור היא, ואילו בתהומות ובפסגות תחדל. ונותר האדם, בשיתוק רוחו ובשתיקתו.

באבל פיו. ורק אנחתו לרוח. והכל דממה. 

(גדעון אפרת)

האדם מציץ רגע בסדק שניפתח, ולפחדו הגדול מוצא והנה שוב "התוהו" האיום לפניו, והוא קופץ וסותם לפי שעה את הסדק - במילה חדשה.

כלומר אוחז ב"סגולה" הבדוקה לו מכבר, מאחותה הקודמת, כמסיחה את הדעת לפי שעה - והוא ניצול מן הפחד.

 

אדם, כל זמן שהוא חי ושואף ומתנועע ופועל - ממלא חלל . . . 

(ביאליק, גלוי וכסוי בלשון)

הולך ומתחזק בי הרושם שהזמן אינו קיים כלל, אלא רק חללים שונים. הערוכים זה לפנים מזה לפי שיטה סטריאומטרית עליונה, והחיים והמתים יכולים לנוע ביניהם לפי מצב רוחם. וככל שאני מוסיף לחשוב על זה כך נדמה לי שאנחנו, שעודנו חיים. נחשבים ביעי המתים ליצורים לא אמיתיים, שנגלים לעין רק לפעמים, בתנאים מסוימים של תאורה ואטמוספירה. ככל שזיכרוני מגיע, תמיד הרגשתי כאילו אין לי מקום במציאות, כאילו איני קיים כלל.

(וו.ג.זבאלד, אוסטרליץ, עמ' 154)

אפשר לדמות את החיים כמשטח אופקי זרוע סדקים, פתחים לגילוי או לאבדן.

 

המוטל שם בין זהב לנשיה - 

בין הממש לנישכח, המילה שלו היא שתיקה, דרך הביטוי שלו היא שתיקה, כי בגבהים ובתהומות אין שפה, כך שמי ששהה שם והוטל בחזרה, אין לו אלא המילה ילודת השתיקה.

למה אני יוצר סדקים?

כי בסדקים יש תנועה, יש זרימה. כי הסדק מסמן את הפחדים שלי, את התקוות שלי. כי בין השכבות ובסדקים יש אוויר.

כי בפגמים יש יופי, ויופי הוא?

בספרו של ג'ורג' פרק, איש ישן. הסדקים מלווים את הגיבור לכל אורך הספר. הגיבור השרוי בין עולמות, תקוע בין שינה לערות בוהה ובוחן סדקים בתקרה או בדמותו הנובלת אליו דרך מראה סדוקה.

" אתה סופר ומסדר את הסדקים, ואת התקלפות הצבע ואת המקומות המתקלפים שבתקרה. אתה מתבונן בפנייך הנשקפות במראה הסדוקה." (עמ' 73)

אבא שלי נולד ב 17.4.1927, קראו לו אויגן, יונה, אצ'י, אבא.

אבא שלי היה איש לא גבוהה, אבל חזק, חזק מאד. לא שרירן, לא מנופח, אבל חזק. ושקט, שקט מאד. לא איש חי. שקט. אבל נאחז בחיים בכוח כאילו ידע משהו, ידע שהם לא יעזבו אותו, כאילו הם דבר בטוח, דבר להיאחז בו.

אבא שלי השרה שקט סביבו.

השבוע לפני יומיים, בעצם אתמול מלאו 30 לפטירתו, למשך זמן מה היה נראה שהחיים באמת לא ירפו ממנו. אבא שלי.

(25.10.2014)

 

אבא שלי ראה את צידו השני של הסדק, ולא מצא מילה שתסתום אותו, אז הוא הסתיר אותו בשתיקתו.

מפגש שלישי  20.12.2017

 

אני מרגיש לא מוכן, תקוע כאילו או למעשה. לא יודע איך להתקדם או מפחד להתקדם, ואולי אני מנסה לתרפד לעצמי את המהלך עם טל.

 

משימות מן הפגישה - 

 

עמדה שלי

✱ האם אני מתייחס למקום שהוא העמדה שלי? או שזו העמדה שאני נוקט?

 

✱ ההשפעה של העמדה שלי על החומר. האובייקטים שיוצאים מתוך העמדה שלי, ההשפעה של העמדה על         האובייקטים.

 

✱ האם יש בעמדה שלי סדקים? מה יש בה ומה אין בה?

 

✱ מהו הדבר שנפער? מה נמצא משני צידי הסדק? מהו החומר שנפער?

 

✱ על מה אסור לדבר בעמדה?

העמדה שלי
סדרת תמונות הבוחנות את העמדה שלי , כפי שהיא משתקפת ומשתפת בסביבת העבודה שלי.

מפגש רביעי 7.2.2018

 

✱ פעולת התבוננות, כתיבה, ושאלה על הצילומים.

 

✱ יצירת סדרה של חזרות בפעולה בחומר.

 

פגישה הבאה …

סדקים בחומר - מגוון מניפולציות

סדקים במרחב 
במקטע של מספר מטרים ספורים, מגוון של סדקים

 

הפגישה הבאה לא יצאה לפועל, כי ברחתי רחוק מהפרויקט הזה. ההבנה שאצטרך להביט ולא להסיר מבט מאבא שלי, מלגעת, או יותר נכון לומר להיכנס לתוך הכאב שלו, הכאב שמעצב את חיי. פשוט לא יכולתי לנשום.

מילים שלאורך השנים החזירו אותי לפרוייקט - 

" מרחוק זהב קורא לי

  מקרוב פלסטיק מקומט

  נשגב, מושפל, מורם, מוגבל"

(גבריאל בלחסן, העוקד הנעקד והמזבח)

" סדק, סדק אחד בכל יום

  הזמן שחורץ את דרכו

  לא מרפא דבר

  רק מפיל אותו על חרבו"

(אביב גדג', השחר החדש)

"אני בא מסדק, מתפשט לאט בקיר

     אני נע בין שקר קיומי

     לעובדה היומיומית…"

(גלעד כהנא ודודו טסה, מה אספר לך)

" האם מי שראה אדם

  נמחק לנגד עיניו

  יוכל לחדול מלכתוב?

  האם מי ששמע את מילתו 

  האחרונה של אביו

  יתיר לעצמו

  לאהוב? "

(אלי אליהו, הגנה עצמית)

20210526.jpg

ששה פרקים בהתבוננות ועוד - בהנחית טל פרנקל - אלרועי

מה אנחנו רואים ומה נסתר מאיתנו? על מה אנחנו מדברים ועל מה שכחנו? האם ניתן להתבונן מבעד לשפה? לראשונה מחוץ לאקדמיה, אתן קורס בן 6 מפגשים דו-שבועיים, שיתקיים בסטודיו שלי (ובזום במקרה הצורך). אני מזמינה אתכם/ן להצטרף ולהתנסות בששה תרגילים בהתבוננות בתוך הקשרים פילוסופיים, פואטיים וחומריים; להכיר דרכים להתבוננות יצירתית פעילה, ולממש אותן דרך עבודה אישית ובדיאלוג איתי ועם הקבוצה.

מה יתרחש במפגשי "ששה פרקים בהתבוננות ועוד"? אני לא יודעת בוודאות, אבל מתרגשת מאוד. נאמנה לתפיסת העולם שלי, אני אוספת חומרים שמתוכם נפליג לדרך עקומה וישרה, כמו שאמר הרקליטוס. 

מיפגש ראשון 26.05.2021

pinkas.png

דיון על התחלות.
מהי התחלה?
איך מודדים התחלה?

מה אנחנו רואים כשאנחנו מדברים על התחלה?

מה אנחנו לא רואים כשאנחנו מדברים על התחלה?

איפה מתחילה ההתחלה?

אנחנו מסתכלים על העולם דרך השפה, ומסדרים את שאנחנו רואים עפ"י חוקי השפה - האם זה נכון?

הסיפור נמצא ביני לבין העולם -בין הדבר ונקודת המבט.

מהו זמן ההתחלה? לאן מסתכלים כשמדברים על התחלה? עבר? הווה? עתיד?

תרגיל ראשון - ליצור פעולה רפטטיבית, יומיומית מתוך התבוננות על אותו הדבר.
לכתוב כל יום "אני זוכר" שעולה תוך כדי העשיה.

בחרתי ליצור כל יום, במשך שבועיים, טבעת מ 25 גרם כסף טהור, בטכניקה של הסדקים. לכל טבעת הקדשתי שעה עגולה. והזיכרון הוא מה שצף ועלה תוך כדי יצירת הטבעת.

1500x1500_20210609_03.jpg

מיפגש שני 09.06.2021