top of page

הספריה שלי

מחקר יוצר פואטיקה של חומר

הספריה של כל מה שמתאר, מגדיר, מכיל את הפואטיקה של הכסף עבורי.

פואטיקה - סך התחבולות המאפינות עשייה אומנותית.
תחום של ביקורת פנימית, המאפשרת לכל מדיום אומנותי להתבונן בסגולותיו.


הספריה שלי היא שלי.                                   היא מצומצמת ומרוכזת.                                      היא אגף בספריה הגדולה.

                 היא סך התחבולות שלי בכסף טהור. . . . . . . . . . . . . . . . אולי אפילו לא.

היא סך הדברים שעלו, שהתבהרו במסע-מחקר האחרון בחומר.

בספריה שלי אין שיטה סדורה. אלה נסיון לשקף את המחשבה שלי, שרוב הזמן היא בלאגן אחד גדול, של מחשבות פורחות, של קשרים רופפים, של קצוות פתוחים שניתן בכל עת לפרום, לסדר, ולתפור מחדש. ובכל זאת אלה המקורות, אבני הבניין מהם אני שואב ועליהם אני נסמך.

בתשעת מפגשי החקר האחרונים היה לי מאד קשה להתמודד עם העמקת החקר של הקשר שלי לחומר - לכסף הטהור. חשבתי שזה בגלל שאני חופר בזה הרבה בשנים האחרונות. ואולי אין לי יותר מה לגלות. הרגשתי תסכול, חשבתי שאולי אני צריך ללכת הפוך, לפעול בחומר כ"מקובל". לא הצלחתי להתחבר וליצור, או אפילו להישיר מבט אמיתי אל הכסף.  
אולי כאן המקום לבקש סליחה  על שרוב הזמן "זייפתי", עשיתי מה שהיה לי קל. השקעתי את השעות אבל לא את הלב.
בשבועיים האחרונים הבנתי מה הכסף עבורי, ומאיפה נובע הקושי והניתוק.
בראש ובראשונה הכסף הטהור הוא חבל הטבור שלי לעולם. בעולם שבו גדלתי העקרונות המנחים הם אשמה, בושה, ולאהוב = פגיעה.
ליצור בחופשיות - להתאהב, זה מסוכן, זה עלול לפגוע בעולם שיצרתי עם הכסף - פרנסה,  להיות אדם בעולם.
הכסף הטהור מאפשר לי נשימה | תיקון | עיבוד האשמה והבושה | חיבור והמשכיות - שורש? | תשוקה | תאווה | יושרה | יצירה .

My Library

Research of the Poetics of Material

The library of everything that describes, defines, and contains the poetics of silver for me.
 

Poetics - the set of techniques characterizing artistic creation. A field of internal critique, allowing each artistic medium to observe its own virtues.
 

My library is mine.                      It is small and concentrated.               It's a section of the larger library.

         It is the sum of my techniques with pure silver. . . . . . . . . . . . . . . maybe not even.
 

It is the sum of the things that emerged, that clarified in the last research journey in the material
 

In my library there is no orderly method. These are attempts to reflect my thoughts, which most of the time are a big mess, of fragmented ideas, of frail connections, of loose ends that can be undone, re-arranged, and re-sewn at any time. And yet, these are the sources, the building blocks from which I draw and on which I rely.
 

In the last nine research sessions, it was very difficult for me to deepen my exploration of my connection to the material - to pure silver. I thought it was because I have been digging into this for many years. And maybe I have nothing more to discover. I felt frustrated, I thought maybe I should go the opposite way, work with the material as "accepted." I couldn't connect and be creative or even look at the silver straight in the eyes. Perhaps here is the place to apologize for most of the time "faking it," doing what was easy for me. I invested the hours but not the heart.

In the last two weeks, I understood what silver is for me, and where the difficulty and disconnection stem from. First and foremost, pure silver is my umbilical cord to the world. In the world I grew up in, the guiding principles were guilt, shame, and loving = hurting. To create freely - to fall in love, it is dangerous, it might harm the world I created with silver - livelihood, being a person in the world. Pure silver allows me to breathe | heal | process guilt and shame | connect and continue - root? | passion | desire | integrity | creation.

bottom of page